כך תחשפו את רמת הסיכון בקרנות הגידור

כך תחשפו את רמת הסיכון בקרנות הגידור 2024
ולמה חשוב לקחת גוף המתמחה בבחירת קרנות הגידור ולא לבחור לבד

קרנות הגידור מנופפות בתשואות החלומיות שהן משיגות למשקיעים, אך לא תמיד קל להבין את רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה בהן. שימוש מושכל בכלים פיננסיים יעזור לחשוף את הנתונים שהן אינן שמחות להציג.

מדדים מקובלים
הכלי הראשון שצריך לבדוק נקרא CARR - Compounded Annual Rate of Return: תשואה שנתית משוקללת. אם קרן השקעות נתנה במשך שנה תשואה חודשית של 1%, בסוף השנה תעמוד התשואה המשוקללת על 12.68%.

לדוגמה, אם ההשקעה הראשונית היתה 100 שקל, אחרי חודש המשקיע הרוויח 1% וההשקעה שווה 101 שקל. אחרי חודש נוסף הקרן עשתה עוד 1%, אבל הפעם מדובר ב־1% מתוך 101 שקל או תשואה חודשית של 1.01 שקל ושווי ההשקעה יעלה ל־102.01, עד שבסוף השנה התשואה הסופית תעמוד על 12.68%.

אחד הכלים החשובים לבדיקת רמת הסיכון הוא סטיית התקן - ובעזרת פרמטר זה נוכל לדעת עד כמה תנודתית התשואה בכלי הפיננסי שאנו בוחנים. סטיית תקן גבוהה מעידה על האפשרות "ליפול" במרחק רב מהממוצע, ולהפך. ככל שסטיית התקן גדולה יותר, כך גדל הפיזור של התשואות מהממוצע.

אפשר להבין את הקשר בין סטיית התקן לממוצע על ידי הדוגמה הבאה: האם אפשר לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע 30 סנטימטר? עומק הבריכה נע בין סנטימטר אחד בקצה אחד ל־3 מטרים בקצה השני, ולכן נוצרת סטיית תקן גבוהה והממוצע לבדו אינו מספיק להבנת מידת הסיכון בבריכה.

גם בעולם ההשקעות והפיננסים ההבחנה בין סטיית התקן לממוצע חיונית כדי לא לטבוע בהפסדים. ככל שרמת התנודתיות בכלי פיננסי גבוהה יותר, כך ניתן פחות להסתמך על התשואות הצפויות מהממוצע בלבד. אם סטיית התקן קטנה, אז פחות חשובה היכולת לתזמן את השוק, ומועד הכניסה להשקעה פחות מהותי כדי להשיג תשואה הקרובה לממוצע.

בגרף למעלה אפשר לראות כיצד זה מתבטא בפועל. בהשוואה בין מדד קרנות הגידור (CSFB TREMONT) ובין מדד המניות S&P 500 ניתן לראות כיצד התנודתיות באה לידי ביטוי בגרף התשואה המצטברת אל מול הנתונים המספריים של סטיית התקן.

ב־15 השנים האחרונות עמדה סטיית התקן השנתית של ענף קרנות הגידור על מחצית בלבד מסטיית התקן השנתית של מדד ה־S&P 500. כלומר, בקרנות הגידור פחות חשוב לתזמן את השוק, והיכולת להגיע לתשואה הממוצעת גבוהה יותר מאשר בהשקעה ישירה ב־S&P 500.

מדד חשוב נוסף לבדיקת רמת הסיכון הוא מדד השארפ (Sharpe Ratio). המדד בעצם מראה למשקיע איזו יחידת תשואה עודפת הוא מקבל על כל יחידת סיכון. ככל שמדד שארפ גבוה מ־0 כך פרמיית הסיכון שנדרשת מהמשקיע עבור התשואה נמוכה יותר.

יכולת ההתאוששות
נתון נוסף שהכרחי לשים לב אליו הוא הירידה המרבית המצטברת (Maximum Drawdown). חשוב לנתח מה היו הסיבות לאותה ירידה, ומה השתנה בקרן בנושא ניהול סיכונים, סגנון ואסטרטגיה מאז אותה נפילה. ישנן קרנות שחוו בעברן ירידה מתמשכת גבוהה שדווקא גרמה לקרן לפתח מנגנוני בקרת סיכונים ובעצם הובילה לשיפור בביצועים מאז אותו אירוע.

במקביל, כדאי גם לבחון את יכולת ההתאוששות של הקרן מנפילות חדות. תקופת התאוששות מהירידה המרבית מעידה על היכולת של מנהל קרן הגידור לחזור לרמת השווי הנכסי של הקרן לפני הנפילה הגרועה ביותר. כאן כדאי להשוות את ביצועי הקרן מול השוק.

יש הבדל בין ההתאוששות שהושגה בשל עליות בשווקים לבין התאוששות שנובעת מיכולת של מנהל הקרן. אם קרן הגידור מוצלחת, קצב ההתאוששות של הקרן יהיה גבוה יותר מהתאוששות השוק.

מנהלי השקעות רבים מציינים בגאווה את חזרת השווי הנכסי של ההשקעות תחת ניהולם לשווי לפני הירידה הדרסטית, אך מעדיפים לשכוח שהחזרה לשווי נבעה מההתאוששות בשוק ולא מיכולות ניהול ההשקעות המיוחדות שלהם.

בשנים(2001-2002) הוכיחו קרנות הגידור עדיפות על השוק מבחינת יכולת ההתאוששות המרבית שלהן. למדד קרנות הגידור לקח 16 חודשים לחזור לנקודה לפני הנפילה הגדולה ביותר, במדד S&P500 נמשכה ההתאוששות 74 חודשים, ובמדד ת"א־75 - 41 חודשים.

יש עוד כמה פרמטרים מתמטיים שניתן להשתמש בהם כדי לבצע השקעה מושכלת. מדד ה־Skewness בודק את ההטיה של התפלגות התשואות של הקרן. אם התפלגות התשואות סימטרית סביב הממוצע, אז המדד יעמוד על 0. כאשר ה־Skewness שלילי המשמעות היא שיש להתפלגות "זנב" שמאלי, ובמילים אחרות תשואות שליליות חריגות, ולהפך.

כלי דומה לבדיקת התפלגות התשואות הוא ה־Kurstosis. באופן פשטני אפשר לומר שככל שמדד זה גבוה יותר, יש יותר תשואות קיצוניות ("בזנבות ההתפלגות") מאשר בהתפלגות נורמלית, ולהפך. כלומר, אם המדד גבוה אפשר לבנות על השקעה שהיא "רכבת הרים" עם עליות ונפילות חדות.

נתון נוסף שקל מאוד לבדוק הוא שיעור החודשים החיוביים והשליליים. מבחינה היסטורית, בשוקי המניות הגלובליים ובישראל בין 33% ל־40% מהחודשים היו שליליים. לעומת זאת, בקרנות הגידור האיכותיות באסטרטגיה מנייתית רק 20% עד 30% מהחודשים היו שליליים והשאר חיוביים.

לא לפחד כלל
את התשואה הממוצעת של קרן השקעות כולנו מכירים, אבל אסור לבסס את ההשקעה רק עליה. הפרמטרים הסטטיסטיים יוכלו לגלות לנו עד כמה הקרן מסוכנת מבחינה כמותית, ומאחר שאנחנו חיים בעולם של סיכונים, החשיבות של בדיקות אלו אינה נופלת מהתשואות עצמן. עם זאת, חשוב לזכור שכמו בכל החלטת השקעה, הנתונים הסטטיסטיים אמנם חשובים מאוד, אבל הם רק נדבך אחד בניתוח הכולל של אפיק ההשקעה.



לקבלת הכוונה מקצועית מצוות המומחים של אתר ברוקר
ניתן להשאיר פרטים בטופס הבא