מסחר עצמאי בבורסה – דרכים לפיזור תיק המניות

מסחר עצמאי בבורסה - דרכים לפיזור תיק המניות

כאשר משקיע רוכש מניה של חברה, תמיד קיים הסיכון שירכוש מניה של חברה הנקלעת לקשיים ולכן מחיר מניותיה ירד, אולי אפילו לאפס. הסיכון הזה מתווסף, כמובן, לסיכון הטמון בכך שהשוק כולו ירד. הסיכון הזה גדול במיוחד עבור המשקיע הפרטי שחסר את הידע והכלים לנתח לעומק את מצבן של החברות שבהן הוא בוחר להשקיע, ואין לו גם את הקשרים והיכולת להשפיע על אופן התנהלותן.

לרשות בתי השקעות ומשקיעים מקצועיים עומדים מגוון כלים להקטנת הסיכונים הכרוכים ברכישת מניות של חברות (רכישת אופציות מכר, כתיבת אופציות ועוד), אולם עבור המשקיע הפרטי פיזור תיק המניות הוא הדרך הנפוצה ביותר. בזה עוסק המאמר הזה.

כיצד ניתן לבצע פיזור של תיק המניות?

רכישת מניות של מגוון חברות

רכישת מניות של מגוון חברות היא הדרך הכי פחות יעילה עבור משקיעים פרטיים. רמת הפיזור המומלצת שונה בין מומחה למומחה, והיא נעה בין רכישת המניות של 10 חברות עד ל- 100 חברות ויותר.

עבור הסוחר העצמאי בבורסה, רכישת כמות כזו של מניות תתבטא בעלויות ביצוע עסקה גבוהות יחסית (בעת רכישת כמות קטנה של מניות יש עמלת מינימום), בקושי לנתח לעומק את מצבן של כל כך הרבה חברות, ובבזבוז זמן רב במעקב אחרי ההתפתחויות בכל אחת מהן.

סוחרים עצמאיים בעלי הידע והיכולת לנתח לעומק את מצבם של סקטורים ושל חברות או בעלי מומחיות בניתוח טכני, יכולים לנצל את מומחיותם כדי לרכוש מניות בודדות שלדעתם עשויות להניב תשואה עודפת, אך גם הם יתקשו לנהל באופן כזה תיק מפוזר ביעילות.

השקעה בקרנות נאמנות

קרנות נאמנות הן מכשיר המנוהל על-ידי בית השקעות ומטרתו לאפשר השקעה משותפת בניירות ערך. המשקיע הפרטי הבוחר להשקיע באמצעות קרן נאמנות (יחידות ההשתתפות של קרנות הנאמנות נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב) נהנה מפיזור גבוה - פיזור ההשקעה בין מספר רחב של מניות, בהתאם למדיניות של הקרן, הוא הרעיון הבסיסי של קרן נאמנות. לקרנות נאמנות יש יתרונות לגודל המתבטאים בניהול מקצועי ובעלויות נמוכות יחסית.

לא רק שלכל קרן נאמנות יש מנהל משלה, שעשוי לנתח את השוק באופן שונה מעמיתיו ולהעדיף מניות אחרות מהם, לכל קרן נאמנות גם יש מדיניות השקעה ייחודית. לכן באמצעות פיזור התיק בין מספר קרנות נאמנות המשקיע העצמאי יכול ליהנות מפיזור נרחב בין סקטורים שונים, סוגי ניירות ערך שונים (אג"ח מדינה, אג"ח קונצרני, מניות, וכדומה), וסגנונות ניהול תיק שונים.

רכישת תעודות סל

תעודות סל (נקראות גם קרנות סל) מונפקות ומנוהלות אף הן על-ידי בתי השקעות, וגם הן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כל תעודת סל עוקבת אחרי נכס מסוים, כדוגמת מדד ת"א 35, נאסד"ק 100 וכדומה.

רכישת תעודת סל על מדד מסוים, נניח ת"א 35, שקולה, מנקודת מבטו של המשקיע העצמאי, לרכישת המניות של כל 35 החברות שמניותיהן כלולות במדד זה. רכישת תעודת הסל על נאסד"ק 100 תהיה שקולה מבחינתו להשקעה בכל 100 החברות הכלולות במדד הנאסד"ק 100.

על-ידי חלוקת תיק המניות שלו בין, נניח תעודת סל על מדד ת"א 35, ומדד נאסד"ק 100, בשתי פעולות קנייה בלבד המשקיע יפזר את השקעותיו באופן פשוט ויעיל בין 100 מניות של חברות הנסחרות בוול סטריט ו- 35 מניות של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. באופן כזה הוא יפזר לא רק את הסיכון הכרוך ברכישת המניות של כל חברה בפני עצמה, אלא גם את הסיכונים הקשורים לכל מדינה בפני עצמה.

באופן דומה, המשקיע יכול לרכוש תעודות סל על מדדי בורסות נוספות בעולם, מדדי אגרות חוב, סקטורים שונים (למשל, ביומד), סחורות (למשל, נפט וגז) ועוד.

ככלל, תעודות סל הן הדרך הזולה ביותר להשיג פיזור נרחב של תיק ההשקעות. מצד שני, בשונה מקרנות נאמנות שרובן מנסות להכות את השוק ולהשיג תשואות גבוהות ממנו (כל אחת בהתאם למדד היחס שלה), רוב תעודות הסל לא מתיימרות להכות את מדד היחס אלא רק לעקוב אחריו.

כאמור, עבור הסוחר העצמאי בבורסה, פיזור ההשקעות הוא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר להקטין את הסיכון. כל אחת משלוש הגישות שהוצגו במאמר זה, וכמובן כל שילוב ביניהן, עשוי לעשות את העבודה היטב.

חשוב לזכור, שכל קרן נאמנות וכל תעודת סל פועלות בהתאם למדיניות מוגדרת, כולל סוג ניירות הערך בהם היא משקיעה, האם היא מנסה להכות את מדד היחס או רק לעקוב אחריו, ומהם דמי הניהול הנגבים מהמשקיעים. חשוב לקבל את החלטת ההשקעה רק לאחר קריאת המדיניות ווידוא שקרן הנאמנות או תעודת הסל מתאימות לצרכיכם!


להשוואת בתי השקעות בתחום מסחר עצמאי בבורסה