השקעות כשרות ע"פ ההלכה - תשובות לשאלות נפוצות בנושא

מה מציעים מסלולי ההשקעה הכשרים ? מהי ההגדרה לבית השקעות כשר ? מיהם המוסדות המפקחים על כשרות בתי ההשקעות ? מה מותר ואסור בענייני ריבית ? האם מותר לקנות מניות ע"פ ההלכה ? 

מהי השקעה באג"ח?

אחת ההשקעות המקובלות היום בשוק, היא השקעה באג"ח קונצרני. אג"ח קונצרני פירושו, שחברה שרוצה לגייס כספים מהציבור, מנפיקה "אגרות חוב" בבורסה, וכל מי שקונה יחידה אחת של אג"ח הרי הוא מלוה לחברה סכום מסויים של כסף ומקבל מהחברה התחייבות להחזיר לו קרן וריבית במועדים שנקבעו בתשקיף.
קונה זה יכול להחזיק אג"ח זה עד זמן הפרעון ויקבל בדיוק כפי הסכום הנקוב בו, כמו כן יכול גם למכרו לאחרים דרך הבורסה, ומחיר האג"ח נקבע על פי שוויו בשוק שתלוי במצב החברה וביכלתה לפרוע ובעוד גורמים.

האם השקעה באג"ח מותרת לפי ההלכה?

בכמה מקומות בתורה נאסר לקיחת ריבית. כתוב בתורה – "את כספך לא תתן לו בנשך ובמריבית לא תתן אכלך", "אל תקח מאתו נשך ותריבית", "לא תשימון עליו נשך". גם החמירה התורה מאוד באיסור זה, ואמרו חז"ל שכל המלוה בריבית כאילו כופר באלוקי ישראל וביציאת מצרים, ואינו קם בתחיית המתים, ואף בעולם הזה נכסיו מתמוטטים וכלים רח"ל.

והנה בהשקעה באג"ח יש כאן הלואה בריבית פשוטה לכל בעלי מניות של החברה המנפיקה, כי הבעלות של החברה לפי דין התורה היא של בעלי המניות, וכל המנהלים והפקידים הם נחשבים כבאי כח וכשלוחי בעלי המניות, וכשהחברה לוה כסף מהציבור נמצא שהציבור מלוה בריבית לבעלי המניות. 

אמנם יש דעה המקילה בהלואה בריבית לחברה בע"מ, מפני שאין לבעלי החברה אחריות אישית על החוב, אבל דעת רוב הפוסקים שגם הלואה בריבית לחברה בע"מ אסורה. 

מה הפתרון? 

הפתרון המקובל להשקעה באג"ח היא ע"י "היתר עיסקא", והיינו שהחברה חותמת על שטר היתר עיסקא, שבו היא מצהירה שאינה לוקחת את הכספים בהלואה, אלא המשקיע קונה בשיווי ההשקעה חלק מתוך עסקי החברה (דומה לרכישת מניות), וממילא יש לו זכאות לקבל את רווחי העסקים מתוך חלקו, אלא שהרווח שהוא זכאי לו מוגבל עד לשיעור (הריבית) שנקבע מראש בתנאי האג"ח. 

האם יש חשיפה לרוכשי האג"ח בעקבות ההיתר עיסקא?

בעקרון, אכן יש כאן לכאורה חשיפה מסויימת של סיכון למשקיע, כי אם החברה תפסיד בעסקיה היא תוכל לטעון שלא מגיע לבעל האג"ח רווח, ויתכן אף שיכול להפסיד מהקרן.

אבל כדי שהחברה תוכל לטעון כן היא צריכה לקיים הליך ראייתי לא קל, וכפי המפורט בהיתר עיסקא, ולכן בפועל (כל זמן שהחברה פעילה ויכולה לשלם חובותיה) לא מצוי כלל שחברה תשתמש במנגנון ההיתר עיסקא כדי שלא לשלם.  

האם רוב החברות המנפיקות חתמו על היתר עיסקא?

המצב היום שמריבית החברות המנפיקות אג"ח חתומות על היתר עיסקא, אבל יש גם הרבה חברות שלא מסכימים לחתום. לכן לפני שקונים אג"ח צריך לוודא שיש לחברה היתר עיסקא תקין חתום.

האם כל נוסח היתר עיסקא טוב?

צריך לשים לב שלא כל היתר עיסקא תקין וניתן לסמוך עליו. ישנם היתרי עיסקא פסולים לחלוטין והם מכשול לציבור המשקיעים.

לדוגמא יש היתר עיסקא שרשום בו "החברה אף מצהירה בזאת כי היא מתכוונת לעמוד בהתחייבויותיה התשקיפיות וכי אין כוונה בחתימתה על שטר עיסקה כדי לפגוע בתנאי אגרות החוב ו/או במשקיעים". ז"א שהחברה מצהירה ומתחייבת בתוך שטר העיסקא עצמו, שהיא לא רואה בו שטר המחייב והמשנה את תנאי האג"ח לפי מנגנון ההיתר עיסקא. זו דוגמא של שטר עיסקא פסול, ואי אפשר לאשר רכישת אג"ח מחברה שחתומה על היתר עיסקא בנוסח זה. 

כמו כן יש לשים לב, שקיימות רשימות של חברות החתומות על היתר עיסקא שנעשו ע"י גורמים לא מוסמכים, ונכללו ברשימות אלה גם חברות שניסוחם אינו תקין, וצריך ליזהר שלא לסמוך על רשימות שאינם אמינות ובדוקות.

האם מספיק היתר עיסקא של חברת האם עבור כל חברות הבנות?

ישנם חברות שעושים את גיוס הכספים דרך חברות הבנות, ולפעמים קיים היתר עיסקא רק לחברת האם ולא לחברת הבת שהיא המתחייבת מול רוכשי האג"ח. למעשה לא ניתן להסתמך על היתר עיסקא של חברת האם, כי בדרך כלל יש לחברת הבת מורשי חתימה נפרדים, ואין סמכות למנהלי חברת האם לחתום על היתר עיסקא עבור חברת הבת. 

לכן תמיד צריך לבדוק, האם החברה המנפיקה בעצמה, לפי שמה ומספרה, יש לה היתר עיסקא חתום באופן תקין. 

האם חתימת החברה על היתר עיסקא יכולה לחייב את כל הלקוחות להיות כפופים לתנאי ההיתר עיסקא?

לפי דעת מומחים ברשות לני"ע, כל זמן שההיתר עיסקא אינו חלק מהתשקיף, אין אפשרות לחייב את הרוכשים להיות כפופים להיתר עיסקא. התנאים המוזכרים בתשקיף הם הקובעים והמחייבים, ולא מה שמחוץ לתשקיף. אמנם יכול כל משקיע בעצמו, כשהוא מעוניין בכך, לרכוש את האג"ח על פי ההיתר עיסקא שהחברה חתומה עליו.  

האם מספיק מה שהחברה חותמת על היתר עסקא בעצמה, או שגם המשקיע צריך לגלות דעתו שהוא רוכש את האג"ח לפי היתר עיסקא?

מאחר שהחתימה על ההיתר עיסקא, כשהיא לא מוזכרת בתשקיף, אין בכחה לחייב את הכפיפות להיתר עיסקא של כלל ציבור המשקיעים, יש לתת את הדעת איך יוכל המשקיע המעוניין בהיתר עיסקא, לקבוע, שאכן הוא רוכש את האג"ח על סמך ההיתר עיסקא. אם לא יוכל לעשות זאת, יהיה קושי גדול לחברה לדעת מי מהרוכשים היה מעוניין בהיתר עיסקא ומי לא, ולמי ניתן לפנות במצב של רצון למימוש ההיתר עיסקא.  

במיוחד יש לשים לב לכך ברכישה בשוק המשני, שיתכן שהמוכר לא היה מעוניין בכפיפות להיתר עיסקא, וכעת צריך המשקיע החדש להחיל את ההיתר עיסקא משעת הקניה מהמחזיק הראשון, בו בזמן שהחברה לא מעורבת כלל בעיסקה הנוכחית.

האם יש פתרון קל לכך, שהמשקיע יוכל להודיע לחברה המנפיקה שהוא רוכש את האג"ח על פי ההיתר עיסקא? 

הרשות לני"ע פרסמה בשנת 2016 לכל חברות המנפיקות, שהיא מאשרת לחברות להתקשר עם לקוחות באופן פרטני בהסכם היתר עיסקא, דרך אתר ייעודי שיכלול רישום שני הצדדים להסכמה. על בסיס פרסום זה הוקם אתר בשם "מכון היתר עיסקא למהדרין", שבו נרשמו חברות רבות (היום נמצאים במאגר זה מעל 150 חברות מנפיקות) ואלפי לקוחות. באופן זה יש אישור והסכמה משפטי והלכתי משני הצדדים, שבכל עת שקיימת התקשרות בין הלקוח לחברה באופן שיש בו חשש איסור ריבית, יחולו תנאי ההיתר עיסקא.

הרישום של הלקוח להיתר עיסקא פרטי, מתבצע דרך אתר מכון היתר עיסקא למהדרין. באתר זה ניתן גם לראות את הרשימה המלאה והעדכנית של החברות שנרשמו להסדר זה [תחת הכותרת - רשימות החברות המאושרות/היתר עסקה פרטי/רשימת אגרות חוב עם היתר עיסקא פרטי].  כמו כן ניתן לירשם דרך מכון כתר לכלכלה על פי התורה.

האם יש פתרון גם עבור חברות מנפיקות שעדיין לא נרשמו במאגר מכון היתר עיסקא למהדרין?

אכן קיימת רשימה נוספת שנכללים בה עוד כמה עשרות חברות מנפיקות, שלמרות שלעת עתה עדיין לא נרשמו להסדר של היתר עיסקא פרטני, בכל זאת ניתן לסמוך בשעת הדחק על נוסח ההיתר עיסקא שלהם, ולרכוש את האג"ח. גם רשימה זו מתפרסמת באתר מכון היתר עיסקא למהדרין [תחת הכותרת - רשימות החברות המאושרות/ היתר עסקה כללי/רשימת אגרות חוב עם היתר העיסקא כללי].

מכל מקום יש לציין, שמאוד יש להעדיף לבחור את הניי"ע לרכישה מתוך הרשימה המאושרת באופן מהודר ולכתחילה, שהיא הרשימה שיש בה אפשרות להתקשרות פרטנית לפי היתר עיסקא. 

האם השקעה במניות מותרת או אסורה?

השקעה במניות היא השקעה בעייתית מבחינה הלכתית. כל בעל מניה נחשב כשותף זעיר בחברה, וכל הנעשה בחברה נחשב כנעשה בשליחותו ובבעלותו. אם החברה תלוה לאחרים בריבית [יתכן גם בחברה שאינה עוסקת רשמית בהלואות, לדוגמא הלואה לעובדי החברה, או לחברות קשורות], הרי זה כמו שהוא בעצמו מלוה בריבית. מצויות גם חששות נוספות הלכתיות בפעילות של חברה, ובעל המניה שותף בכל עניני החברה.

ישנם דעות בהלכה המקילין ברכישת מניות בשיעור קטן באופן שברור שאין דעתו ויכלתו של הרוכש להתערב בהחלטות ובהצבעות (אע"פ שמבחינה חוקית יש לכל בעל מניה קול וזכות ברוב ההצבעות). 

אמנם במסלולי השקעה המפוקחות ע"י הכשרים מהודרים, אין אישור לחברה המנהלת לרכוש מניות. התשואה המנייתית נעשית ע"י חוזים ואופציות בלבד.

האם יש בעיה בהשקעה באג"ח או מניות חו"ל? 

חברות המוחזקות ברוב המניות ע"י נכרים, ורק מיעוט בעלי המניות הם יהודים, יש בזה מחלוקת בין הפוסקים אם מותר להלוות להם בריבית, או להחזיק מניות שלהם. 

הרבה מחברות אלו שרשומים בבורסה בארץ, יש להם היתר עיסקא וניתן לרכוש מהם אג"ח ללא חשש. ובודאי שמן הראוי לבחור בהם ולא באלו שאין להם היתר עיסקא.

האם יש בעיה בהלואה בריבית לחברה שהיא בבעלות מלאה של נכרי?

ישנם כמה חברות המנפיקים אג"ח שהמניות שלהם לא סחירות, והם בבעלות נכרי 100%. מותר לרכוש מהם אג"ח גם ללא היתר עיסקא.

האם מותר להלוות בריבית למדינת ישראל ולמדינות זרות (אג"ח מדינה)?

אין בעיה בהלואה בריבית למדינות. מדינות זרות ודאי שמותר כי דינם כדין הלואה לנכרי, וגם למדינת ישראל מותר על סמך היתר עיסקא של משרד האוצר והיתרים נוספים. 

האם יש חשש ברכישת קרן סל?

אין לרכוש קרן סל ללא פקוח הלכתי. כל ההשקעות של הקרן נזקפים על שם העמיתים, וככל שתיעשה השקעה שאינה מאושרת הלכתית, הרי כל העמיתים נכשלו באיסור.

גם קרנות סל שמוגדרות כקרנות המשקיעות בדברים מותרים, כמו עוקבי מדד או אג"ח מדינה, תמיד יתכן שיהיו שם השקעות בודדות וקטנות אסורות. הפיקוח ההלכתי דואג לכך שכל הפעולות של הקרן, ללא יוצא מן הכלל, ייעשו לפי כללי ההלכה.


עוד מאמרים בנושא השקעות כשרות :

1. מהו היתר עיסקא - לאיזה בתי השקעות בישראל קיים שטר היתר עיסקא ?
2. מהי ההגדרה של בית השקעות כשר ? ע"פ מה נקבעת כשרות בית ההשקעות ?
3. רשימת מסלולי השקעות כשרים בפיקוח הלכתי
4. רשימת מסלולים כשרים בקרנות פנסיה גמל וחיסכון
5. רשימת קרנות נאמנות כשרות